הסופרנוס
סדרת טלוויזיה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הסופרנוס (באנגלית: The Sopranos) היא סדרת דרמה המשכית אמריקאית, שנוצרה על ידי דייוויד צ'ייס והופקה עבור רשת הכבלים HBO.
סוגה | דרמה המשכית |
---|---|
יוצרים | דייוויד צ'ייס |
בימוי | טים וון פטון |
שחקנים |
ג'יימס גנדולפיני לוריין בראקו אידי פאלקו מייקל אימפריולי דומיניק קיינסה סטיבן ואן זאנדט טוני סיריקו רוברט אילר ג'יימי-לין סיגלר |
ארץ מקור | ארצות הברית ארצות הברית |
שפות | אנגלית |
מספר עונות | 6 |
מספר פרקים | 86 |
הפקה | |
מפיק | Ilene Landress |
חברת הפקה | HBO |
הפצה | הולו, HBO Max |
טכניקת צילום | מצלמה יחידה |
אורך פרק | 60-45 דקות |
שידור | |
רשת שידור | HBO |
רשת שידור בישראל |
ערוץ 3 (עונות 1-3) ערוץ 2 (טלעד; עונות 4–5, רשת) ערוץ 10 (עונות 1-5) יס פלוס (עונה 6) yes Action yes Oh |
תקופת שידור מקורית | 10 בינואר 1999 – 10 ביוני 2007 |
קישורים חיצוניים | |
www | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
"הסופרנוס" מתארת את חייו של טוני סופרנו (אותו מגלם ג'יימס גנדולפיני), בוס מאפיה איטלקי-אמריקני מניו ג'רזי, את קורות משפחתו המצומצמת וכן את חיי "משפחתו" המורחבת - ארגון הפשע בראשו הוא עומד. הסדרה בוחנת את קשייו בניסיונו המתמיד ליצור איזון בין חייו האישיים והקשר שלו עם אשתו, כרמלה (אידי פאלקו) וילדיו, לבין תפקידו בארגון. קשיים אלו מנותחים ונידונים, בין היתר, במסגרת מפגשיו הקבועים של טוני עם הפסיכיאטרית שלו - ד"ר ג'ניפר מלפי (לוריין בראקו).
בתוך מסגרת עלילתית זו, שמתאפיינת בריבוי רבדים, סמלים ומשמעויות, דנה הסדרה במגוון רחב של נושאים, כגון: מוות, דיכאון, משפחה, חינוך ילדים, דת, אלימות, מעמד חברתי, מיניות, פשע, סטריאוטיפים אתניים (בעיקר של אמריקנים ממוצא איטלקי), גזענות ומאבק בין-דורי.
פרק הפיילוט של הסדרה שודר ברשת HBO ב-10 בינואר 1999. במהלך שש עונות הסדרה שודרו 86 פרקים, עד פרק הסיום ששודר ב-10 ביוני 2007. סצנת הסיום המפורסמת והמדוברת של הסדרה, שהותירה רבות לדמיונו של הצופה, זכתה לאינספור פרשנויות.[1]
הסדרה זכתה להצלחה מסחרית גדולה ולשבחי המבקרים, ואחוזי הצפייה שלה היו הגבוהים ביותר בתולדות רשת HBO.[2] ב-2013 דורגה "הסופרנוס" על ידי גילדת התסריטאים האמריקנית (WGA) כסדרה בעלת התסריט הטוב ביותר בכל הזמנים,[3][4] והגרדיאן הבריטי הגדיר אותה כסדרה הטובה ביותר בכל הזמנים.[5] בנוסף, זכתה הסדרה בפרסים רבים, בהם 21 פרסי אמי ו-5 פרסי גלובוס הזהב.[6] במקביל זכתה הסדרה לכמות נכבדה של ניתוחים, מאמרים, ביקורות ופרודיות.